האור בקצה החור

סוף סוף הזדמן לי לראות את  A hole in the head. הזדמן זו מילה מכובסת שמאחוריה מסתתר צייד בלתי חוקי תוך הפעלת סוכנים ממזרח אירופה. מה לעשות, כשהוא שודר בערוץ שמונה לא הייתי בסביבה. אבל לא, אני לא מכה על חטא.
הצפיה בhole in the head  הייתה קודם כל אכזבה, וזו אחר כך התחלפה לה בשמחה חשאית. אכזבה – כי הסרט לא מתקרב למה שציפיתי ממנו- הנושא המרתק מתבזבז על טיפול קולנועי קונבנציונלי ביותר, והשמחה- בדיוק מאותה סיבה… כי יש כאן נושא מרתק שעדיין מחכה שייעשו עליו סרט. לא הכל נעשה, יש עוד מקום תחת השמש.
ככל הידוע לי, ולנברנים טובים ממני, זה הסרט היחיד שנעשה על טרפנציה (ובעברית "חירור גולגולת" ע"פ וויקיפדיה), הניתוח שנחשב לעתיק בעולם (מלבד קטיעת איברים) ושעדויות לו נמצאו פחות או יותר בכל קצוות תבל והעתיקות שבהן מתוארכות לתקופה הניאוליתית, והוא עדיין מבוצע בחברות פרימיטיבות עכשוויות וגם בעולם הראשון על ידי מעטים באופן מחתרתי.
טרפנציה היא הפרקטיקה של הסרת חלק מהגולגולת (בהתחלה בשיוף, אחר כך בניסור ועם התקדמות הטכנולוגיה – בקדיחה) שאמורה, לטענת החסידים, להחזיר לממברנת המח את היכולת להתרחב עם פעימות הלב ובכך להגביר את אספקת החמצן למח. להחזיר, כי לדבריהם מדובר למעשה בשחזור המצב שהיה מנת חלקנו בשנות הינקות כל עוד לוחות הגולגולת לא היו מאוחים וביניהם הממברנה פמפמה לה בחופשיות חסרת דאגות.
בסרט, אמנדה פילדינג, אמנית שבצעה על עצמה טרפנציה וגם פעילה למען מתן זכות לכל אזרח שיחפוץ לעבור את הניתוח בתנאים נאותים, מסבירה שבאירופה בתקופת הרנסאנס הטרפנציה בוצעה בעיקר כדי להוציא כל מיני שגעונות מהראש ומשם מקור הביטוי "צריך את זה כמו חור בראש" שמשמעו בפשטות- אני לא משוגע. שהרי לו הייתי משוגע הייתי זקוק לחור בראש. אבל הטרפנציה הייתה נהוגה לא רק כדי לגרש ישויות זרות שנלכדו בתוך הגולגולת ללא מוצא אלא גם ובעיקר לפתרון או הקלה על מיחושים פיזיים, גידולים, אפילפסיה או כאבי ראש כרוניים.
אחת הפנינות בסרט (נו, בכל זאת היה שווה משהו…) הוא קטע ארכיון שצולם באפריקה בשנות החמישים, ובו מתועד ניתוח ראש בשדה הפתוח. המטופלת יושבת על אבן, בהכרה מלאה וללא הרדמה, בעוד הרופא מקלף מעל גוגלתה את הקרקפת ובתהליך ידני ארוך מנסר החוצה חלק מקליפת הגולגולת. כעבור ארבע שעות הנתוח מסתיים, החולה קמה על רגליה, והולכת אל האהל, לנוח.
לו הייתי נולדת לשבט נדח באפריקה יש סיכוי טוב שגם לי היו פותחים את הגולגולת כדי לתת מוצא למיגרנה השדית שהשתוללה בי בילדותי. אני מניחה שאפילו בישראל של שנות השמונים, לו היו מציעים לי בעיצומו של התקף מיגרנה ממוצע לנקב את הראש, זה היה נראה לי כמו טיפול הולם בהחלט. יש משהו מיידי ומפתה בפתרונות מכניים.
בכל מקרה, הטרפנאים החדשים לא מונעים על ידי מיגרנות אכזריות. יש להם סיבות אחרות. לטענת Bart Huges ההולנדי, רופא בהכשרתו (אך לא בפועל) וראש וראשון לקודחי-עצמם, החור בראש מעניק לבעליו מצב תודעתי אחר, סוטול תמידי, אמנם מתון, אבל נטול סיכונים ותופעות לוואי וגם, אה… זול.
אז מה הפריע לי בa hole in the head? שנושא כל כך אנומלי, פיקנטי ושנוי במחלוקת (אם כי קשה לקרוא מחלוקת להתעלמות הגורפת של המדע הקונבנציונלי) נראה כמו כל סרט ראיונות ממוצע, עם מינימום התייחסות לשפה הויזואלית ועם עריכה בינונית ביותר. כאילו כל מה שצריך בשביל סרט זה נושא סנסציוני. ועובדה, זה באמת כל מה שצריך – הסרט הופק וגם זכה בפרסים אבל אותי זה ממש לא משכנע. מאחורי הסרט דווקא עומד במאי, מפיק ומוסיקאי בעל אספירציות אמנותיות לא מובטלות (שאיכשהו לא פרצו החוצה בסרט המדובר): קווין סולינג, מפעל של איש אחד. אולי סולינג חשש שנושא שמראש יש לו שם רע של אמונה טפלה צריך טיפול מהוגן בשביל שייתיחסו אליו ברצינות? אבל לטעמי אפילו הראיונות לא מגיעים רחוק מספיק, הראיונות עם אנשי המקצוע לא רעים, אבל עם הטרפנאים-מרצון הם בקושי חוצים את גבול ה"גנבה" או הgore. והייתה רק עדות אחת, לא ממצה של מישהי שחוררה מסיבות רפואיות. מספר עדויות כאלה יכול היה לתת אולי תשובה יותר מהימנה על ההשפעה התודעתית שיש לשיטה אם נתן היה להראות (או לשלול) שינוי אצל אנשים שעברו טרפנציה ועם זאת פחות חשודים באוטוסוגסטיה.
ויותר לא אוסיף, למקרה שיום אחד ארצה לעשות אני את הסרט החסר…

המחשבות על חורים בראש הזכירו לי סרט אחר donald cammell: the ultimate performance, ואת הסיפור המפורסם על קאמל שבגיל ששים ושתיים ירה לעצמו כדור בראש. במשך 45 הדקות שעברו מהיריה ועד שמת, בקש מזוגתו שתחזיק מראה מול פניו, כי רצה לראות עצמו נלקח על ידי המוות. מספרים שאלו היו 45 דקות של אושר על סף האופוריה. קמל שאל אותה האם היא רואה את תמונתו של בורחס.
שאלה זאת היא ציטוט מהסרט המפורסם ביותר שלו- פרפורמנס, מהסצינה בה המצלמה חודרת בעקבות כדור אקדח אל תוך ראשו של מיק ג'אגר ונתקלת מעברו השני בתמונה של חורחה לואיס בורחס. מייד הלכתי למדיהטק ולקחתי את "פרפורמנס".

כמה קישורים מעניינים ביותר:

הסטוריה מאויירת של הטרפנציה

a hole in the head- trailer

ראיון עם הת'ר פרי, שבצעה טרפנציה עצמית

a hole in the head- film's website

the lovekills theory, להקתו הנוכחית של קווין סולינג, בהשפעת הסיטואציוניסטים

האתר הרשמי של הטרפנאים מרצון (לובי למען הזכות חירור הגולגולת)

יומנו של אחד שעשה זאת (והתחרט)

0 Responses to “האור בקצה החור”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




what's inside

the whats and whys


%d בלוגרים אהבו את זה: